צו השעה / שמואל נמירובסקי
לפני 250 שנה לערך הייתה מגפה בעיר טבריה, בה התגורר הצדיק רבי מנחם מנדל מויטעבסק. עקב המצב הצדיק הסתגר בביתו עם מנין אנשים מפורים עד שבועות (3 חודשים), באחד הימים אחד התלמידים הרגיש צורך לצאת לטבול, ולא עלינו הוא חלה ונפטר. אמר הצדיק: הוא לא נפטר מהמגפה, אלא כיוון שלא סמך על מה שכתוב ״אני ה׳ שוכן איתם בתוך טומאתם״
יומן הקורונה:
רישומי שבת שניה של ההסגר (ליל שבת שעבר)
יום שישי בין השמשות ירדתי לזרוק את הזבל,
והמראה שנגלה מול עיני היה מרתק ומעניין למדי מנייני תפילה במרכזו של הכביש, במדרגות הכניסה לבניינים עם צירופים של אנשים מהמרפסות, גני שעשועים, פארקים, מרכזי חניה, והיד נטויה. הייתי מרותק מהמחזה ותהיתי לעצמי אולי, בנוסף למחיאות כפיים מהמרפסות, יעשו גם מניינים כשכולם נמצאים במרפסות שלהם וסימן היכר לתפילה יהיה מחיאות כפיים.
(זה בהחלט יכול להיות תקדים חיובי).
ולמרות שההנחיה לא לצאת מן הבתים שלא לצורך, הסקרנות שלי גברה והחלטתי לצאת לתור ב100 המטרים הצמודים לביתי. (המחזה היה מרתק כלכך שתהיתי האם זה נחשב יציאה שלא לצורך) (אשמח אם לא תסגירו אותי בשל כך). הקפדתי שלא לגעת בשום דבר ולא להתקרב לאף אדם רק התבוננות נטו, אני חייב לשתף אתכם ברישומיי:
לרגע הרגשתי כאילו אני הוזה או חולם אנשים שמתפללים בגני שעשועים, ראיתי גם מנין גדול בחניה גדולה צמודה לבית כנסת שהאנשים עמדו במרחק של 2 מטר ויותר אחד מהשני,
וחשבתי לעצמי שזה ממש ראוי להערכה שלמרות הסכנה הנשקפת, ליהודים הללו ממש חשוב לא לפספס תפילה במניין או קריאת התורה. ראיתי יהודים ממגזרים ועדות שונות מצטרפים למניין, זה היה כל כך יפה, לרגע חשבתי שאני חי במן עולם אוטופי בו אין הבדלי עדות ומגזרים, אנשים שומרים על היגיינה ומרחק. ובעצם, עיקר התפילה והכוונה היא בלב והמקום הפיזי פחות משנה.
ולמרות התקופה הקשה והמאותגרת משתדלים להיות אופטימיים להישמע להנחיות ולהיות ממושמעים
"אין לי ספק שבעקבות זה מקדם ההדבקה במגזר החרדי הוא גבוה ביותר כי מוקדי ההדבקה הם סופר מרקטים ובתי כנסת.".
ראיתי גם מה המשמעות של קהילה.
מצד אחד זה הצד הכל כך יפה של המגזר החרדי שכל קהילה חיה כמשפחה אחת גדולה. האחווה התעניינות והנייעס של הקהילה מתחדש מדי שבת בשבתו בתפילה של ערב שבת בבית הכנסת.
דבר זה קשה למצוא במגזר שהוא לא חרדי.
אך מצד שני בעת הזאת היא בעוכרינו, היות שלשנות הרגלים זה לא דבר פשוט כלכך, בטח שמדובר בהרבה הרגלים ובבת אחת, בטח במגזר החרדי שיש פחות מודעות פחות חשיפה למידע ופחות הסברה והבנה של חומרת המצב. ואחרי שבועיים של ישיבה בבית בהסגר קשה שלא לצאת לבית הכנסת לתפילה (להתאוורר למשך שעה-שעתיים) בטח במגזר החרדי שיושבים בבית עם ילדים רבים ותוססים. על כן חשוב להבין את המצב ולא לצאת בהתרסות והשמצות של מגזר שלם שברובו מציית להנחיות ונשמר לנפשו.
כי זה בטוח ההפך מהשיעור שהקב״ה מנסה להעביר אותנו. אני בחרתי להראות את הדברים היפים שכן קרו כתוצאה מהמצב.
אך עם זאת אני חייב לציין שלעניות דעתי אחרי שראיתי רבנים רבים שאומרים לא לעשות מניינים ולא ללכת למקוואות. רק להתפלל בבית ולהישמע להנחיות. אני חושב שכעת מי שרוצה להיות צדיק או חסיד צריך להישאר בבית ולא לצאת כלל שלא לצורך גדול וכאן ניתן ללכת לחומרא. כי ״ועשית ככל אשר יורוך״ זה לא רק להצביע ג׳
כי עם כל הצער שבדבר כאשר עולים 10 אנשים לתורה הם ללא כפפות כאשר אין לדעת אם חיטאו את הידיים או לא, ואח״כ נוגעים בעצי החיים אחד אחרי השני. מה גם שהאנשים צמודים אחד לשני בבימה ללא מרחק מספק. כאשר אתה לא יודע מי נגע לפניך בסידורים ושאר הספרים, הכסאות והשולחנות הם משטח הדבקה הרסני ולכן זה מורכב מאוד ומסכן חיים. (ראיתי גם שקשה שלא להתקבץ בסוף התפילה או באמצעה ולהחליף כמה מילים בקבוצה על הניייעס, ללא שמירת מרחק מספק).
אין לי ספק שבעקבות זה מקדם ההדבקה במגזר החרדי הוא גבוה ביותר כי מוקדי ההדבקה הם סופר מרקטים ובתי כנסת.
כעת המצב בבני ברק ובריכוזי הערים החרדיות גרוע ביותר והמצב מאוד נפיץ .
ואחרי שמקור ההדבקה הגדול ביותר היה בפורים עת אנשים התקהלו ולא שמרו עדיין על הכללים עקב חוסר המודעות. זה פלא בעיניי שלא סגרו מיד את בתי הכנסת, וכעת כולנו נשלם את המחיר וגם על התמהמהות עם ההסברה כמו שצריך במגזר החרדי. (הפרסומים בלוח המודעות לא מספק ואין להם באמת מושג מה קורה מבחינה מספרית וקצב ההדבקה)
וזה שעדיין אנשים מתפללים במניינים מאולתרים, ראינו שלא ממש עזר ואנשים בכל זאת נדבקו.
אז אנא מכם השמרו לנפשכם ואל תצאו מהבתים שלא לצורך.
חייבם להצמד להנחיות כי בנפשנו הדבר ופיקוח נפש דוחה כל התורה כולה.
אך יחד עם זאת אני לא יכול שלא לסיים בנימה אופטימית, יש לי תחושה שהסיפור הזה יגמר הרבה יותר מהר ממה שנדמה.
והיופי הגדול ביותר שאפשר לראות שהקב״ה ממשיך להראות לעולם כולו שארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר ליהודים, זה נפלא בעיניי!
אז רק צריך להחזיק קצת חזק ותכף זה מאחורינו.
אפשר לומר שאנחנו עברנו מעין אתחול על החיים שלנו,
כל אחד ודרגתו הוא.
כולנו למדנו כעת על בשרנו כמה החיים שברירים כל כך,
פתאום אפשר לראות מה באמת חשוב בחיים האלה
ובעיקר מה חשוב לנו.
כמה דברים הם לא באמת חיוניים ואפשר להסתדר טוב מאוד בלעדיהם, פתאום מה אנשים חושבים עלינו לא כלכך חשוב כשאתה תקוע בבית קרוב לחודש ויותר.
פתאום אתה לומד בגיל צעיר יחסית שאתה מסוגל להיערך לפסח בבית לבד.
כל אחד ומה שהוא למד בתקופה הזאת.
כולנו קיבלנו הרבה שיעורים בתקופה הזאת חשוב רק שנדע לשמור ולשמר את הדברים שלמדתם, כי יש לנו נטיה לשכוח מהר ולהיטמע בשגרה.
שאלה: תוך כמה זמן אתם חושבים שאנשים יחזרו להתלונן על מקום העבודה שלהם ?!
כשהיום כולם רק מייחלים לחזור לשגרה ולעבודה .
תעשו לעצמכם טובה ואל תשכחו כמה שום דבר לא מובן מאליו
עם כמה שהשיעור הזה קשה הוא גם מאוד נפלא בעיני
הוא גרם לזעזוע עמוק ולהרבה דברים לזוז
זה מרגיש כמו חבלי משיח ממש
לא יכול לחכות כבר
השבת הזאת נקראת שבת הגדול ובשבת הזאת הזדעזעה מצרים ממש כמו בימנו אלה עם הקורונה
ואין הזדמנות טובה יותר לתת לנו גאולה עכשיו.
שנזכה השנה לאכול קורבן פסח בבית המקדש באולם אחד כל בני ישראל צפופים ללא מסכות וללא כפפות ואמצעי הגנה.
בברכת בריאות שלימה שמואל נמירובסקי
אם אתם צריכים ייעוץ או ההכוונה או כל דבר בתקופה הזאת אתם יותר ממוזמנים לחייג אלי 0533379366
מרצה ומאמן לשינוי דפוסים והרגלי חשיבה,
בזוגיות, כסף, חינוך, קריירה, ומשפחה.
(הכותב בעל תואר ראשון במדעי ההתנהגות ומטפל מוסמך ב-NLP)
