אפידורל כן או לא ? ומה שביניהם./ דבורי איסטנר

אפידורל כן או לא ? ומה שביניהם.

אחת השאלות הראשונות שאני שואלת יולדות שאני מלווה זה “את יודעת כבר איך את מתכננת ללדת?”. חלק מיד עונות לי “אפידורל!”, חלק עונות “בשבילי רק לידה טבעית”, אבל הרוב אומרות לי “הייתי רוצה לנסות טבעי, אבל אם לא ילך אז אפידורל”.

אז למי שרוצה אפידורל, אין פה שאלה. למי שרוצה טבעי, גם אין ספק. אבל מה אם את נמצאת בדיוק בטווח הזה שאת לא בטוחה? חושבת שעדיף בלי, כי אמרו לך שלידה טבעית היא לידה טובה יותר, אבל לא יודעת איך תתמודדי עם הצירים? הפוסט הזה בשבילך!

בואי נתחיל עם אפידורל. אפידורל הוא לא מילה גסה, ואני אישית ממש לא נגד לידה אפידורלית. הסיבה שיש ללידה אפידורלית סטיגמה לא טובה נעוצה בכמה גורמים:

אפידורל עלול לעכב את הלידה ובכך להביא למצוקה עוברית

אפידורל עלול לגרום ללחיצות לא אפקטיביות, מה שעלול להביא למצוקה עוברית ו/או פגיעה בשרירי רצפת אגן של האם

אפידורל עלול להוביל להתערבויות נוספות ולניהול לידה אקטיבי מצד הצוות הרפואי בבית החולים

אז איך מתמודדים עם אפידורל?

כדי להימנע מההשפעה השלילית של אפידורל על הלידה אני ממליצה כמה דברים:

להשתדל לחכות עם האפידורל עד ללידה פעילה, כלומר פתיחה 5 לפחות על מנת לצמצם את הסיכוי שאפידורל יעכב את התקדמות הלידה.

להיות כל הזמן בתנועה – זה שאין כאבים לא אומר שהלידה לא בעיצומה. לנוע, לנשום ולעזור לתינוק או לתינוקת שלך להתברג בתעלת הלידה.

הפתיחה מתקדמת ואת מתקרבת לשלב הלחיצות? נסי להימנע מתוספת אפידורל כדי שתהיה לך תחושה כלשהי באגן ותוכלי להרגיש קצת את הלחיצות ולהגביר את טונוס השרירים.

לרוב אחרי אפידורל הצוות יציע מהלכים נוספים לניהול הלידה כמו פיטוצין, פקיעת מים וכו’. זכותך לשאול האם זה באמת נחוץ או שניתן להמתין עם התערבויות נוספות.

אוקי, אז עכשיו שאת קצת יותר מבינה איפה הבעייתיות עם אפידורל ואיך להתגבר עליה, בואי נחשוב על לידה לא מאולחשת, בה את מרגישה את העוצמות, את התחושות, הרגשות וגם את הכאב.

אפשר להתייחס לאפידורל כאל רשת ביטחון. כמו לוליינית על הטרפז שעושה תרגיל מרהיב ומסוכן באוויר, אבל יודעת שאם תחליק חלילה, תהיה שם הרשת לתפוס אותה. עבור נשים מסוימות זה יכול לתת ביטחון ושקט. הן מתכוננות ללידה, ואומרות לעצמן שאם יהיה מצב שהן לא יוכלו יותר אז יבקשו אפידורל.

אבל העניין עם לידה, להבדיל מתרגיל לולייני על הטרפז, שאנחנו לא יודעות איך היא תיראה. אי אפשר לדעת מראש מה יקרה במהלך הלידה, כמה זמן עוד נותר עד שהתינוק ייוולד, איך ירגישו הצירים כשהפתיחה תגדל או כשתהיי בצירי הלחץ. וכאן נכנס המרכיב הנוסף המשמעותי ביותר במהלך לידה – פחד.

הפחד בלידה משפיע מאוד על החוויה של היולדת. הוא מוסיף לה אי וודאות, הוא מוסיף לה ספק עצמי, הוא מוסיף ייאוש. במצב כזה, רשת הביטחון קורצת מאוד, כי היא, להבדיל ממה שקורה סביבך, נותנת אשליה של וודאות.

אשליה, כי גם עם אפידורל אנחנו לא באמת יודעות איך הלידה תתקדם.

אז למה בכלל ללדת בלי אפידורל?

בלידה פעילה שהיולדת לא מאולחשת, היא חווה את כל שלבי הלידה, גם הפיסיים אבל גם הרגשיים. הגוף שלנו מוכן למערך הלידה, ובכל שלב מתאים את עצמו לצרכים של הלידה. בהתחלה מופרש הורמון האוקסיטוצין, כשכבר קשה מתחילים לזרום האנדורפינים ולקראת סוף הלידה ושלב הלחיצות יש בוסט של אדרנלין.

אפידורל תמיד יהיה שם. אבל נסי לא להתייחס אליו כאל רשת ביטחון אלא כאל מצנח חירום. הגוף שלך יודע ללדת, ועם הכנה נכונה ותמיכה טובה האמיני שאת יכולה לעשות את זה. אם תיכנסי ללידה עם ספק, הפחד עלול להגביר את התחושה ולגרום לך לפקפק בעצמך ובגופך.

הדרך הטובה לעבור לידה היא להתרכז בכל ציר בעצמו, בכל רגע ברגעו, בכל שלב בשלבו. כלומר לא לחשוב מה יהיה אחר כך, לא לדאוג איך תחזיקי מעמד בצירים של פתיחה 8 כשאת כבר כל כך כאובה בפתיחה 4. הלידה משתנה, הגוף משתנה, ההורמונים והמצב הרגשי שלך משתנים ככל שהלידה מתקדמת. אני תמיד מסבירה ליולדות שלי שהלידה היא כן פרוגרסיבית, אבל לא לינארית – אנחנו לא במירוץ לקו הסיום. נשיות, הריון, לידה – הם מושגים עגולים, מורכבים משכבות שכבות.

יש ציטוט של הת’ר הילטון שאני אוהבת בהקשר הזה:

אם אתן מאמינות שלידה צריכה לכאוב, זה יכאב. אם אתן מאמינות ש"אולי" אתן יכולות לעשות את זה, אז אולי תצליחו. אם אתן מאמינות שגופכן נברא על מנת ללדת ושאתן יכולות לחוות לידה שלווה ונוחה... אז זה מה שיקרה

היפנוברת'ינג ישראל פשוט ללדת  

Heather Hilton

LM, HBCE, HBPLC

זה בעיני, מסכם את כל הנקודה – אפידורל תמיד יהיה שם. אבל נסי לא להתייחס אליו כאל רשת ביטחון אלא כאל מצנח חירום. הגוף שלך יודע ללדת, ועם הכנה נכונה ותמיכה טובה האמיני שאת יכולה לעשות את זה. אם תיכנסי ללידה עם ספק, הפחד עלול להגביר את התחושה ולגרום לך לפקפק בעצמך ובגופך.

כשאת חושבת על לידה ללא אפידורל, הכיני את עצמך כאילו אפידורל לא קיים בעולם. כן, בהחלט תוכלי להתחרט ברגע האמת ולבקש אפידורל. רק את מחליטה מה נכון לך, ואם את מרגישה שכוחך לא עומד לך, בהחלט עדיף לקחת אפידורל. לפעמים לא רק שזה מתאים, זה אפילו כדאי כדי לעזור לה לקדם את הלידה.

אז למה בכל זאת בלי אפידורל?

קודם כל בגלל שאת יכולה. שנית כי את חוסכת לעצמך התערבויות שאולי לא נחוצות במצב של לידה לא מנוהלת. שלישית כי את חווה את גופך ומרגישה את עצמך, ובכך מפחיתה פגיעה בשרירי רצפת האגן, וסיכון לכאבי גב עקב שכיבה ממושכת או תנועות שלא היית עושה אלמלא לא היית מרגישה את הרגליים שלך. לידה ללא אפידורל יכולה להיות קצרה יותר, הלחיצות אפקטיביות יותר, וההתאוששות לאחר מכן קלה יותר.

בסופו של דבר, בחיים הכל עניין של סדרי עדיפויות ומאזן של תועלות. יש לאפידורל יתרון אדיר שהוא מנטרל את העוצמות של הצירים, אך יש יתרון גם ללידה לא מאולחשת בכך שהיא יותר “זורמת” עם הקצב הטבעי של הלידה.

מה שלא תבחרי, הגיעי מוכנה, עם כל המידע וכל הכלים שיעזרו לך לעבור לידה חיובית, טובה ובריאה יותר.

מוזמנת לכתוב בתגובות אם יש לך שאלות או לפנות אלי. דבורי