איך שורדים (כלכלית) את תקופת הקורונה? / רונן עטיה
איך שורדים (כלכלית) את תקופת הקורונה?
לרבים מאיתנו התפרצות מחלת הקורונה היכתה כרעם ביום בהיר
רובינו היינו בטוחים שהגלגל ימשיך בצורה הקיימת לעד
ניקח הלוואות, נחייה מעבר ליכולת... הרי הבנק נותן לא ניקח?
אין סיכוי שנפסיק לעבוד אמרנו לעצמנו הרי אנחנו מאוד חיוניים בעבודה
שכירים כעצמאיים כולם היו בטוחים שהינה עולם כמנהגו נוהג ולעולם לא יהיה שינוי
ואז... היכתה מגיפת הקורונה בעוצמתה ושיתקה את כל הכלכלה העולמית וכל המוסכמות שהתרגלנו אליהם ישתנו...
פתאום אין צורך בשירותים שאנו מספקים וכך בן לילה רובינו הפכנו למיותרים במשק
נקדים ונאמר שמי שעיניו היו בראשו ללא קשר לקורונה אלה בשגרה חסך כספים נזילים בפק"מים או בעו"ש או בפוליסות חיסכון בחברות הביטוח יכול לישון טוב בימים אלה בפרט אם יש לו מרווח של חיסכון לחצי שנה הקרובה עד שהמצב ישתפר ויחזור לקדמותו אין לו צורך לחשוש בשלב זה
אך לכל היתר שכרגע עומדים חסרי אונים יתכן וכתבה תוכל להואיל.
כבר בחודש הראשון מפריצת הקורונה יצאה המדינה בפיצוי נרחב לכלל השכירים במדינה
הפיצוי כלל מענק (דמי אבטלה לחל"ת) של כ 70% מהשכר של התובע דמי אבטלה
יש לציין כי בחודש הראשון של התביעה הביטוח לאומי קיזז 5 ימי אבטלה ראשונים ואת חג הפסח שחל לאחרונה
מה שמביא אותנו לממוצע של תשלום ביטוח לאומי של כ 50% שכר שהיו אמורים להשתכר בחודש זה,ניקח בחשבון גם את המענק המיוחד שהתקבל באופן חריג לכל משפחה עבור כל ילד ונגיע לממוצע של 55% מהשכר של כל תובע
בחלק מהמשפחות אף הוצאו לחל"ת שני בני הזוג דבר שפגע קשות בהכנסת המשפחה וחתך את ההכנסות של כל משק הבית ב 45% עד 30% פחות ממה שהיו משתכרים
לדוגמא: משפחה שלפני תקופת הקורונה השתכרה ב כ 15000 ₪ תשתכר במקרה הטוב 10500 ₪
ירידה של 4500 ₪
ועוד לא דיברנו על עצמאיים ששמה המרווח הוא הרבה יותר עצום והפערים הרבה יותר גבוהים
פתאום אין צורך בשירותים שאנו מספקים וכך בן לילה רובינו הפכנו למיותרים במשק
אז איך שורדים בכל זאת את המצב ?
התשובה מאוד פשוטה – הערכת מצב
אז איך עושים זאת ? ראשית עורכים טבלה של הכנסות (הקצבה מביטוח לאומי / שכר ממשכורת ) מול הוצאות ובודקים כמה הפער? אם לא קיים פער ואין גירעון המצב שלכם נפלא אך אם קיים לכם גירעון מידי חודש אתם חייבים להיות ערוכים מאוד לכדור השלג בחצי שנה הקרובה ולכן כדאי שתהיו ערוכים לכך
לדוגמא:
משפחת ישראלי
2 בני הזוג יצאו לחל"ת
לפני תקופת הקורונה היו משתכרים כ 12.000 ₪ לאחר היציאה ישתכרו שניהם בסכום של 8400 ₪
מסכום זה ננקה את כל ההוצאות השוטפות באותו חודש (הלוואות/הוצאות שוטפות/צ'קים שאמורים לרדת וכו')
אם סך כל ההוצאות יעמוד על 8400 ₪ משפחת ישראלי תוכל לישון בביטחה בתקווה שלא יהיו הוצאות נוספות
אך במידה ויוציאו לצורך העניין בסעיף הוצאות 12.000 ₪
משפחת ישראלי תיכנס לגירעון של 3600 ₪ כל חודש!!!
אם ניקח זאת לחצי שנה הקרובה מדובר על סכום של כ 21.000 ₪
אז איך בכל זאת עוברים תקופה זו בשלום?
בודקים את הדופק בחשבון!
כלומר בודקים את הפער מהמצב הנוכחי לעומת מסגרת החריגה בעוש לדוגמא:
במידה וכיום עומדת המשפחה על עודף של 5000 ₪ בעו"ש עם מסגרת חריגה של -20.000 ₪ אז מצבם בסדר, אך אם לא? הם יזדקקו כבר עכשיו לגייס סכום שיכסה זאת
(רק לפני זה נציין שאין באמור לעיל המלצה או הכוונה לביצוע פעולה כל שהיא על ידי, אלה דעתי האישית בלבד וכל עניין לגופו)
ניתן לגייס את הכסף ממספר אפיקים:
פדיון של חיסכון בסכום הגירעון הנצבר מעבר למסגרת האשראי כלומר: אם ידוע להם שבחצי שנה הקרובה יחרגו ממסגרת האשראי ב 15000 ₪ עליהם לפדות סכום זה
הלוואה על חשבון קרנות השתלמות/פנסייה/משכון בית קיים, בריביות אטרקטיביות ובפריסה ארוכה
במידה ולא קיימות אפשרויות אלה, לעשות בדיקת זכאות בין כל הגורמים הבנקאיים וחברות אשראי כמובן תוך כדי מיקוח על תנאי הריבית
אפשרות סיוע מהמשפחה
הדברים הנ"ל חשובים מסיבה מאוד פשוטה והיא שcמידה ולא ינקטו צעדים אלה סביר מאוד להניח שכעבור מספר חודשים חיובים יתחילו לחזור ואז כבר הדלתות יהיו סגורות בפניי המשפחה ולכן יש להקדים תרופה למכה
ומה קורה אם מגיפת הקורונה תסתיים תוך חודשיים?
מעולה! אין צורך להישאר עם ההלוואות או עם סכומים שפדינו זה הזמן להחזיר את הכל למקומו
אין טעם לשלם ריביות מיותרות
עכשיו שכולנו חווינו את הטלטול ההחלטה הראשונה שלנו היא שהמצב יסתדר להשאיר סכום בצד כל חודש לתקופה קשה , או כמו שאומרים לשמור גרוש לבן ליום שחר
מאחל לכולנו חזרה לשגרה במהרה
מתוך בריאות איתנה
רונן עטיה
מנהל האתר
ומאמן משפחות להתנהלות כלכלית נבונה
